אין הסכם תיווך מקרקעין בכתב – המתווך לא זכאי לתשלום 
 
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופטת שרון גלר מבית המשפט השלום בתל אביב חזר בית המשפט על ההלכות ביחס לצורך לערוך הסכם תיווך מקרקעין בכתב. 
 
כידוע, חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996, קובע כי מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, בין היתר, אם לא חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין.
 
תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז – 1997, קובעת רשימה של פרטים אשר יש לכלול בהזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. בתוך כך, במסגרת ההזמנה יש לכלול את שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח; את סוג העסקה שפעולת התיווך מבוקשת לגביה, כגון שכירות או מכירה; תיאור הנכס נשוא פעולת התיווך; מחיר העסקה המבוקשת בקירוב; הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה.
 
האם הזמנת עבודה לביצוע פועלת תיווך במקרקעין שלא כוללת את מלוא הפרטים לעיל הינה תקפה? בתי המשפט כבר פסקו כי יש לבחון את ההתקשרות שבין הצדדים בהתאם לדיני תום הלב ועל רקע הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, כאשר נקבע שישנם פרטים מסוימים הניתנים להשלמה ופרטים מסוימים שאינם ניתנים להשלמה, כאשר לעתים יתקיימו מקרים המצדיקים סטייה מדרישת הכתב הקבועה בחוק.
 
ואולם, האפשרות לסטות מהחובה שתהא הזמנה לביצוע פעולות תיווך במקרקעין אשר מכילה את כל הפריטים המנויים לעיל קיימת רק באם אכן קיימים הסכם או הזמנה כלשהם בכתב. בהתאמה – אפשרות זו  אינה קיימת כל אימת שאין כל הסכם או הזמנה בכתב. 
 
משכך, ולאור העובדה שחוק התיווך במקרקעין הינו חוק קוגנטי (קרי חוק שלא ניתן לוותר עליו), הרי שבהיעדר קיומו של הסכם תיווך בכתב לא יהיה המתווך זכאי לדמי תיווך כלשהם, אף לא מכוח עילה משפטית אחרת, כמו למשל דיני עשיית עושר ולא במשפט או בטיעון של ניהול משא ומתן שלא בתום לב.
 
ככל שנדרש תשלום למרות העדרו המוחלט של הסכם תיווך בכתב, או ככל שישנו הסכם תיווך בכתב אשר אינו מכיל את מלוא הפרטים הנדרשים, מומלץ בחום – הן למתווך והן לגורם שהתקשר עם המתווך - להסתייע בהקדם בשירותיו של עורך דין הבקיא בדיני תיווך מקרקעין ובייצוג בבתי משפט.